פסיכולוגית או פסיכולוג הינם מי שרשומים בפנקס הפסיכולוגים או מי שניתן לו היתר זמני לעסוק בפסיכולוגיה, על פי חוק הפסיכולוגים, שהינו דבר החקיקה העיקרי אשר מסדיר את הכללים בנושא.
חוק הפסיכולוגים קובע בין היתר כי ככלל, פסיכולוג או פסיכולוגית אינם רשאים לתת טיפול תרופתי, וזהו אחד הנושאים העיקריים המבדילים פסיכולוג או פסיכולוגית, לעומת פסיכיאטר או פסיכיאטרית, המוסמכים לרשום תרופות פסיכיאטריות.
חשוב לחדד, כי רק פסיכולוג קליני מוסמך או פסיכולוגית קלינית מוסמכת, רשאים לעסוק בטיפול נפשי, ועל מנת להיות זכאי לתואר "פסיכולוג קליני" או פסיכולוגית קלינית,  יש לעבור התמחות שאורכת בדרך כלל 4 שנים וכוללת הדרכה פרטנית בראיון קליני, הדרכה פרטנית בפסיכודיאגנוסטיקה, הדרכה מקיפה בפיסכותרפיה, כאשר את ההתמחות על האדם לעבור בשני מוסדות מוכרים, שאחד מהם הוא בית חולים והשני הוא יחידה לטיפול אמבולטורי בבריאות הנפש.
יש הסבורים, כי מעבר להבחנה הבסיסית בנושא הטיפול התרופתי, פסיכולוגים (פסיכולוג קליני או פסיכולוגית קלינית) אמורים להיות בעלי נסיון משמעותי באבחון, הערכה, ניתוח, עיבוד תיקון ופתרון בעיות נפשיות אשר לעתים מקנה להם יתרון בתחומים אלו על פני פסיכיאטרים, שגישתם במקרים רבים הינה גישה רפואית יותר המשלבת כאמור טיפול תרופתי אם כי יש המבקרים הנחה זו, שכן פסיכיאטרים רבים משמתמשים גם בפיסכותרפיה לצורכי טיפול, וככלל מקובלת כיום התפיסה כי שילוב של טיפול פסיכולוגי יחד עם טיפול תרופתי (במידת הצורך) במסגרת טיפול פסיכיאטרי, מאפשר השגת תוצאות אופטימליות בקשר עם טיפול נפשי.
הזכאים להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולהיקרא פסיכולוג או פסיכולוגית, הינם בעלי תואר "מוסמך" לפסיכולוגיה (כלומר, תואר שני בלימודי פסיכולוגיה) או תואר גבוה מכך, כאשר גם בעלי תואר "בוגר" לפסיכולוגיה (תואר ראשון), עשויים להיות זכאים לעסוק בפסיכולוגיה, אך זאת בפיקוח או בהדרכה של פסיכלוג במקום עבודה שהכירה בו מועצת הפסיכולוגים  או בצה"ל וכל זאת, למשך זמן מוגבל – של שלוש שנים או משך תקופת הלימודים לתואר "מוסמך".
על פי חוק הפסיכולוגים, על מנת להשתמש בתואר פסיכולוג או פסיכולוגית לרבות פסיכולוג קליני או פסיכולוגית קלינית (למשל בשלט, כרטיס ביקור, אמצעי אלקטרוני או כל אמצעי אחר), על האדם להיות זכאי להיקרא כך ולהיות בעל הסמכה מתאימה, שכן שימוש בתואר פסיכולוג או פסיכולוגית וכן בכל תואר כינוי או הגדרה שאינם כדין, או למשל עיסוק בפסיכולוגיה ללא רישום בפנקס הפסיכולוגים או ללא היתר, מהווים עבירה פלילית שדינה קנס או מאסר.
תחום הפסיכולוגיה מורכב מענפי מומחיות שונים, ולעתים קיימים הבדלים משמעותיים בין התמחות או הסמכה אחת להתמחות אחרת – כך, פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה רפואית או פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית – הינם תחומי מומחיות שונים בפסיכולוגיה, וככלל, על מנת להיקרא "פסיכולוג קליני" או "פסיכולוג רפואי", על אדם לעבור מסלול הכשרה מתאים ולקבל תואר מומחה כנדרש על פי החוק והתקנות. על כן, בעת חיפוש פסיכולוג, פסיכולוגית או בחירת פסיכולוגית מתאימה למשל, מומלץ לבדוק היטב אם תחום ההתמחות של אותו פסיכולוג או פיסכולוגית מתאים למצבכם (במסגרת אבחון ראשוני) ו/או לאבחון קודם.